איזה מין שם יש לה, אורלי וילנאי פדרבוש. הרבה עיצורים קשים, דווקא לה, מלכת החמלה במצעד הפרטי שלי ושל כמה אלפי ניצולים קטסטרופה פרטית.
לא מזמן רציתי לכתוב כאן, למה אני מכתירה אותה (ביחד עם סיגל, שהקימה עמותה לסיוע לעובדים זרים) לאשת השנה, והנה, עריצי רשות השידור הראו לי ולכם מה הם חושבים על חמלה, שפשוט אינה בפרמטרים שלהם, והדיחו אותה מתפקידה.
פגשתי אותה לפני מספר חודשים במסגרת עבודתי, ומה שחשבתי עליה קודם, רק התעצם. "אני בעצם עובדת סוציאלית יותר מהכל" היא אמרה, ועכשיו העובדת הסוציאלית הלאומית, מהאחרונות שנותרו, הוזזה, נרמסה, באדיבות משרד האוצר, ועושה דברם. האין זה סמלי כל כך לתקופה בה אנו חיים ולחוקים האכזריים שלה?
אם היה שמץ צדק, היינו מפגינים, ולא באינטרנט, באמצעים כוחניים הרבה יותר, למשל שביתת תשלום אגרה, כי וילנאי פדרבוש היא עלה התאנה הכמעט האחרון של כיסוי תקשורתי צודק, לוחמני, ואמיץ למען השכבות הנרמסות.
יצא לי להעזר בשירותיה על מנת להציל קשיש, ניצול שואה, שנזרק מביתו ע"י בנק לאומי והפך עם אשתו, להומלס, הם נאלצו לגור בדירה השכורה עם שותפים של ביתם הצעירה. כתבה ששידרה בערוץ הנוגש הביאה לכך שתורמים נדיבים גייסו את הסכום והחזירו אותו לביתו המעוקל. בזכותה. בזכות העקשנות שלה, האכפתיות, והשריר הנדיר כל כך אצל עיתונאים, החמלה, היא עשתה זאת למען רבים כל כך, מעשית הצילה את חייהם. זאת למרות שהיא אמא צעירה לתינוק, סטודנטית לתואר שני, ובעיקר מוצפת בפניות לעזרה, הרבה ממה שעשרה אנשים מסוגלים להכיל, "הסלקציה אכזרית" היא סיפרה לי. מה שעשה לה בראל הוא אקט מנוול וקרנפי, פשוט סתם לה את הפה, וסתם למעוני השיטה הישראלית את הסיכוי הכמעט אחרון. אם אפשר לסגור את ההגיג הזה בהכרזה רגשנית, אפילו מתלהמת, לגבי, אורלי וילנאי פדרבוש, ככה היא אשה אידיאלית.
אני לא מעודכן
נו, אז שיבצו אותה לתפקיד אחר. מה כבר קרה?
וחוץ מזה, התפקיד של כתבת עבודה ורווחה הוא לדווח על התחום שלה ולא לעסוק בו. ממש כמו שהתפקיד שלהכתב הצבאי הוא לדווח על ענייני ביטחון ולא לפוצץ יעדים בעורף האויב. וממש כמו שהתפקיד של הכתב הכלכלי אינו להעלות או להוריד את הריבית או לעדכן את שיעורי המס.
אם מה שעשה לה בראל הוא מחוץ לסמכויותיו, שתלך לבית הדין לעבודה. אם היא סתם לא אוהבת את זה אז יש לה מזל שחברתה הטובה היא עורכת בכירה ב-Ynet ובעלת אתר ברשימות ויכולה לדון במסכנותה ובאומללותה בבמה שיש לה חשיפה ציבורית.
השכבות הנרמסות שלך, ריקי, זוכות לכיסוי מטורף בהגינותו. שלי יחימוביץ', עמנואל רוזן, רינו צרור, אושרת קוטלר ועוד כמה שאת שמותיהם שכחתי – לא מפסיקים לדוש בהן. ולעשות הקבלה מרומזת בין השכבות האלה לבין מצבה של בחורה צעירה ששובצה לתפקיד אחר זה קצת, איך לומר, פישי.
מה שמזכיר את סיפורו של עוד נרמס אחד, יוסי סיאס. אנחנו מדברים על האיש שעשה ילדים בקצב מסחרר מבלי להביא בחשבון את יכולתו לפרנס אותם ומודה בכך בגלוי. עכשיו, כשהגיע לשלב שבו הקריירה שלו תקועה, הוא בוכה שאין לו כסף לפרנס אותם. עם כל הכבוד לציניות, הבכיינים האלה הם אנשים שיכולתם להשיג עבודה באמצעות שמם ופרסומם האישי אינם בדיוק הטיפוסים הקלאסיים שבשלהם צריך להפעיל לחץ ציבורי על פרנסי האומה לספק להם תעסוקה.
הרבה חמלה
אין בתגובתך
לשיטתו של קולין מקצוענים יתפקדו כרובוטים ללא חמלה ואמפטיה.
רק כך תהיה צמיחה במשק. והיא היא המטרה האמיתית.
ואם מחר , קולין, תתקל באבן ומצבך יתהפך, תזדקק פתאום לעזרה.
מזלך יתהפך!
מוצלחותך תדפק!
האם החברה תהיה חייבת לסבול את מעמסתך?
מעניין השם הזה קולין
אולי זה נבנה ועוצב בבית מדרשו של פינקלשטיין?
תפקיד כתבת עבודה ורווחה במדינת רווחה היא לסקר את המשרד הרלוונטי. מה תפקידה של כתבת כזאת במדינה שאין בה רווחה?
במדינת רווחה גם אין מקום לעמותות צדקה. גם אלה נודניקים,טרחנים ורודפי פרסום. ובכלל, אתה צודק- המגזרים החלשים פה הם באמת "אובר רייטד",כמו שהדגשת בטענתך- המטורפת בצלילותה (אם אוקסימורון- אז שיהיה מדוייק).
הכי שווה רוני דניאל- הוא מסקר את התחום שלו כמו שצריך-כמו בשנות החמישים-פדרבוש צריכה לקחת דוגמא-קורטוב הערצה, הרבה ריספקט לסמכויות,דגל ישראל מונף בגאון ממעל לכל סיכול ממוקד, וכל מילה של הרמטכ"ל בסלע. ככה צריך.ביקורת היא בולשביזם ומה שריקי כתבה רק מדגיש את הנפיוטיזם של כל העתונאים א-סמולנים שגרוע ממנו רק הפרוטקציוניזם של ויקי כנפו וחברותיה והמניפולציות של הזקנים העריריים.
עורבנית לעומת זאת כנראה תעדיף להיות מטופלת על ידי רופא רחמן מאשר רופא הבקיא בתחומו.
אורלי ממש לא חברה טובה שלי, פגשתי אותה פעם אחת.
נא לא להיתמם, השיבוץ לתפקיד אחר בא כהנחתה ממשרדו של ביבי, לאחר שאלו התרעמו על סיקור ביקורתי מידי שכנראה פגע בדיוק בעוולות האמיתיות והציג אותם במערומיהם. זה אפילו אקט מוצהר ככזה, אז שאתה תציג את זה בצורה כזו? תשאיר את זה לשלטון החושך.
ואין עדות טובה לכך יותר מהעלבונות (?) המשונים שמוטחים בו כאן, מיד לאחר שפרסם את תגובתו.
התגובות ברשימות היו קצת סהרוריות מאז ומתמיד, אבל לאחרונה אנחנו עדים כמדומני לשיאים חדשים. פרוטופלסמה רומז כי הכינוי "קולין" עשוי להעיד על מעורבות של פינקלשטיין (פרוטו, יתכן שגם הסי.אי.איי מעורב. או בעצם האמ.אי.6, היות שקולין הוא שם בריטי כידוע. זכור לי גם איזשהו "קולין" בתפקיד בכיר בשביעיה הסודית. צריך לבדוק)
עורבנית מצדה מגלה לקולין שהוא מעריץ של רוני דניאל ושהוא אומר "א-סמולנים" (דוקא קולין נקרא לי כמו אחד שאומר "השמאלנים", אבל כמובן לא יתכן שאדם אינטלגנט לא ישנא את ביבי. אלא אם הוא פינקלשטיין, מן הסתם). אגב עורבנית, אם כבר את מתעקשת לבלבל את מוחותינו הפשוטים במילים לועזיות, כותבים "נפוטיזם" ולא "נפיוטיזם".
בכל אופן, הרי כל השיפור במדדים הכלכליים, העליה בהשקעות הזרות וגם הירידה באבטלה, כשתבוא, לא יגרמו לכם לשנוא את ביבי ולו טיפה אחת פחות. גם לא העובדה שהמדיניות שלו היא בדיוק אותה מדיניות של כל שר אוצר כאן בערך עשרים שנה, ליכוד או מערך, (בהבדל אחד – הוא מצליח לישם אותה בפועל) יגרמו לכך. תשנאו אותו תמיד, כפי שקצב יהיה בדיחה כל חייו, כיון ששניהם ביצעו את החטא הקדמון של הצלחה מול פרס, וגרוע מכך – כנגד התגייסות כללית של התקשורת הישראלית.
אז שתהיה שנאה נעימה. חגשמח.
לפרוטופלסמה – נדמה לי הצלחת לעשות תערובת משונה מחמלה וממקצוענות. ככל שידוע לי, הכיסוי העיתונאי אינו מוגדר כעבודת צדקה או כפעילות למען הנחשלים. הוא אמור, אולי, להביא לזה – אבל עיתונאי אינו סוכנות תעסוקה או תחליף לבית תמחוי. אם הוא רוצה להתנדב, הוא יכול לעשות זאת בזמנו הפרטי. אבל אם נחזור לרגע לאו"פ, שהועברה מתפקידה, הרי שזה באמת לא כזה אסון גדול. כתבים עוברים תפקיד בכל עיתון ועיתון. הדוגמה הראשונה שעולה בזכרוני היא של רון לוין, שהיה כתב פוליטי במעריב (ולטמעי, לפחות, לא מהמבריקים שבהם) וכיום עושה כל מיני כתבות צבע למוספים על מסעדות ואתרי בילוי. ביג דיל. אז העבירו אותו מתפקידו. אז העבירו את או"פ לתפקיד אחר. מישהו מת מזה?
לעורבנית – את עושה כאן סלט מסוג אחר. לשיטתך, העובדה שעיתונאי אינו מעורב אישית בתחום אותו הוא מכסה משמעה אחת בלבד – שהוא שפוט של המערכת שאותה הוא מכסה. קשקוש מוחלט. לא קבעתי מעולם שאו"פ אינה עושה את תפקידה כהלכה, אלא ציינתי שבמאחר שבסך הכל הוחלף תפקידה אין כאן אפילו מראית עין של קוזק נגזל (או קוזקית נגזלת, אם יש דבר כזה). זה לא שהעיתונאית איבדה את מטה לחמה או משהו. אם היא עיתונאית איכותית, דבר לא ימנע ממנה לגלות את איכויותיה גם בתחום החדש שאליו שובצה. אני מכיר לא מעט אנשים טובים שפעילים למען מטרות קהילתיות וברמה האישית שובצו לתפקיד אחר בעבודתם. איש מהם לא הפך את הנושא לדיון ציבורי, לא ברשת ולא בשום מקום אחר.
לריקי – אני מתנצל אם ייחסתי לך קשר הדוק מדי עם או"פ, אבל דיונים שהטרמינולוגיה שלהם היא בסגנון "שלטון החושך" אינם מובנים לי כלל וכלל. במערכת בה עובדת או"פ יש לא מעט עיתונאים מוכשרים שאחרי שחשו שהגיעו מים עד נפש בחרו לעזוב ולהשתלב במערכות אחרות, כאלה שזרועו הארוכה של האיש שציינת אינה מגיעה אליהן בקלות שכזו משום שהן בבעלות לא-ממשלתית. כשרונה יכול לסייע לה לעשות עבודה דומה בערוץ אחר או בכל מקום שבו תבחר.
לגופו של מאמר, כאמור, עם כל ההערכה לפעילותה העניפה של או"פ למען חלשי היכולת ונזקקי הסעד, הרי שלא זה הנימוק שבשלו היא צריכה להשיאר בתפקידה או להיות מועברת ממנו. קשה לי לרחם על סלבריטיז ממין זה או אחר שמלינים על מקור פרנסתם, שהוא גם מקור פרסומם.
אגב, מאחר וגם הרקע שלי הוא תקשורתי בעיקרו, אני מודיע בהזדמנות זו את הדברים הבאים: ראשית, אני פעיל ותורם לארבע עמותות שונות, אבל לא אחשוף אותן כאן משום שזהו עסקי שלי ותו לא; שנית, גם לי לא איפשרו בעבר לעשות מה שהשקפתי הכתיבה לי במערכת בה עבדתי, אבל מעולם לא ראיתי בכך "אקט מנוול וקרנפי", משום שדעתי לא הייתה מעולם המשתנה היחיד שהמערכת הייתה צריכה להתחשב בו; ושלישית, מעולם לא לקיתי – כך אני מקווה – במגלומניה שבמסגרתה הכתרתי את עצמי כעובד סוציאלי לאומי או משהו מעין זה.
ביום רביעי יסתיימו החגים ונחזור לפעילות.
כמאמר קולין:"אני פעיל ותורם ל4 עמותות"
גם אני אחזור לפעילות בהדרכת מאמן הכושר הפרטי שלי ואתרום ל12 העמותות הנבחרות שלי.
הסתיימו חגיגות האוכל!
ידו של שר האוצר תחזור לפעילות שגרתית של שירטוט עקומות צמיחה) בומס, אוקסימורון(
עוד כמה פועלים סינים יזרקו לרחוב- הם כבר שלמו את ה-10000 דולר,אפשר ליבא פועלים נוספים..
לזה קוראים: עידוד צמיחה.
הסיכול הממוקד הוא תשובה ציונית הולמת לכל המפקפקים בהתמקצעות!
לא עוד תמיכה בבתי תמחוי
מעכשיו רק מצוינות.!
ריקי, אני איתך בתחושה הקשה. אבדה אפילו הבושה. איך עושים אקט הפגנתי משמעותי?
ייאמר ל"זכותו" של מנכ"ל רשות השידור שהוא "חיכה" זמן כה רב.זה היה צפוי משני טעמים.א. היא דווחה על מצבים מיאשים,ולא יכול להיות שכתב,אובייקטיבי ככל שהוא רוצה להיות ,לא ידווח את אמת מן השטח.אורלי וילנאי לא פרשנית אלא כתבת שטח,והיא דווחה מן השטח.והיא ידעה שבעבור אמת כזאת " משלמים" והיא אכן שילמה.מלבד זאת,כפי שציינתי במאמרי (רשות השידור שוקעת)הנפגעים ברשות הם אלה שאינם בעלי עוצמה.עודד שחר הוא במישור המקרו- כלכלי- חברתי הרבה יותר ביקורתי,והרבה יותר זמן,מאורלי,ובו לא יפגעו- לעת עתה.ככה זה ברשות השידור בניהולו של יוסף בראל.אורלי יכולה להתנחם בכך שהיא מצטרפת לשורה מכובדת,של אנשי מקצוע שהועברו או העבירו את עצמם ממוסד שאין עליו פיקוח ציבורי מינימאלי,אלא רק פיקוח פוליטי.והעובדים שותקים והציבור האדיש שלנו להחריד ,לרבות השכבות ופטרוניהם שעליהם דווחה.שתיקת הכבשים.
ל אורלי ו גיא שלום
שמי יוליה ו אני מבקשת שתיצרו איתי קשר
ל טל ה נייר 0544521654
מתנצלת על תאויות כתיב
אתם גדולים ו השמאים הם ה גבול.
הרבה בריות והרבה מזל טוב.
אנו זקוקים לחם ונחזק אותחם
גם אני נילחמת למך הצדק שלי ושל
הניזקקים ואני מבקשת s o s
מקבה שתיהו בקשר
בי בי
יוליה