באמצע ישיבה על דברים שברומו של עולם, השביתה במשק, האבטלה, הקיום המתערער והולך, ותחושת הניוול בחיים מעיצומים להפסקה, תקעה בי מרפק ושאלה בלחישה, "זה בכוונה שהחולצה שלך הפוכה היום"?
הבקרים קמצנים מאוד בזמן אסתטיקה לאמהות עובדות. במיוחד זה קורה כשהפעוט רוקם קורי שינה וסוגר את החלומות רק בשמונה בבוקר, על חשבון זמן הערב האבוד שבו התעקש על עוד סיפור ועוד ועוד, מרוקן את המיכלים של האנרגיה והמילים.
אבל חולצה הפוכה זו ללא ספק השפלה. אי אפשר להחזיק שום פאסון של אשה בשליטה כשמתחלקת לך הודאה באשמה כזו. הג'אגלינג שלי על הפנים, ותראו על הפנים שלי מי סובל, זה בחריצים שלא ראו מייק אפ כבר שנתיים.
כמה שקלישאות יכולות להפוך למציאות שלך: הדבר הראשון שנפגם הוא תחושת הנשיות, אחרי סופת ההרס שמחוללים ההריון והלידה בגוף, וגם אחר כך, כשמתרגלים. את יכולה לשכוח מזה שמישהו יראה אותך שוב כאיזה "כוסית" נחשקת, ולפעמים את מתגעגעת למבט הזה שאת זוכרת מפעם, על אף שהיה חד ייעודי.
אני זוכרת שלא מזמן הציגו בידיעות אחרונות, בעמודי החדשות, מין עמוד בושה של נהגים שלא מניחים שתי ידיים על ההגה ומסכנים את הציבור. אחת מהן הייתה אישה שמרחה מסקרה על ריסיה מול מראת המכונית. זה הוצג כאקט וולגרי, והוא אכן יכול להיראות כך, אבל אין לי ספק שמדובר באמא, ובלי שלוש דקות האיכות האסתטית הזו היא תציג את חורבות יומה הקודם לכל המעוניין.
אה, ויש משהו הרבה יותר משפיל מחולצה הפוכה: חולצה שיש לה באזור החזה כתם של חלב שגודש החזה הבריח אותו החוצה.
הכותרת:
"ויש כאלה שמוכנים להשבע שהריון הוא מראה מאוד נשי"
לפני שחורצים משפטים קשים כמו "חולצה הפוכה זו השפלה", מו הראוי לבדוק את הדימוי הנשי האסטטי המלוקק שכל כך הרבה נשים "מודרניות" שבויות בו.
חולצה הפוכה זה לא השפלה, אלא בעיני מי שהדימוי העצמי שלה כולל סטייל חליפת עסקים, ציפורניים מטופחות ללא דופי ועוד כהנה וכהנה.
ומי בכלל רוצה לקבל מבטים של "כוסית נחשקת" אלא אשה שאינה מרגישה את הנשיות ב מ ה ו ת ה.
אין רע בטיפוח ובאסטטיקה, נהפוך הוא. אבל הנשיות, היא הרבה מעבר לביטוי חיצוני. יש המחוברות אליה יותר, ויש שזקוקות לדברים (או לגברים) שמבחוץ כדי להתחבר אליה.
כדאי להבחין בין טיפוח לבין נשיות,
נקודה למחשבה.