"אז מה את אומרת על רמדיה".

 

"אני אומרת שזו שערוריה. העובדה שהם הטעו ובגלל זה תינוקות מתו, זה מחריד. לא הפסקתי לחשוב על זה היום".

 

"אני ממילא לא נותנת לו רמדיה, אבל לכי תדעי מה יש בסימילאק. מאיפה לך לדעת עכשיו אם באמת יש שם את מה שכתוב על האריזה".

 

"טוב, ממתי אנחנו אמורים להבין מה כתוב שם?"….

 

"בדיוק. זה לא התפקיד שלנו, אבל אי אפשר כבר לסמוך על אף אחד. את היית בודקת שיש ויטמין B1? "

 

"לא, כי אני חשבתי שיש כאלו שאמורים לעשות את זה, זה לא התפקיד שלי להחזיק מעבדה צמודה".

 

"לכי תדעי. כבר אי אפשר להאמין לאף אחד,  לאף אחד בעולם הזה. הכל כסף. בטח מדובר באיזה נסיון להרוויח".

 

"אבל זה אוכל לתינוקות, אני לא מאמינה שמישהו במזיד …"

 

"אז איך אפשר להסביר שאין את התיאמין הזה? מישהו התרשל פה. המדינה הזו שטופה במחדלים".

 

"כן".

 

"את עוברת את ההריון הזה, דואגת לכל פיפס של התינוק, עושה את כל הבדיקות, ובסוף, מרעילים את האוכל שלו . תחשבי על ההורים האלו. אלוהים".

 

"טוב שלא נתתי לו מהפורמולה הזו. אני חושבת שצריך להפסיק בכלל את הפורמולות האלו. אי אפשר לדעת… מה אנחנו מכניסים לפה של הילדים שלנו. נראה לי שנעבור לחלב סויה".

 

"רגע, זה לא של תנובה?"

 

 

 

 

 

 

 

9 תגובות

  1. יופי לראות עוד מישהו שכותב על הורות!

    מאוד אהבתי את שתי הרשימות הקודמות שלך. אבל הרשימה זאת הפתיעה אותי: אני קוראת "צריך להפסיק בכלל את הפורמולות האלו" ואז מגיעה ל"נראה לי שנעבור ל …" והמוח שלי משלים מעצמו "חלב אם". אבל לא, הפתעה: חלב סויה!

  2. בהחלט חסרים גם לי יותר טקסטים אישיים על הורות. שמחה שאהבת את הקודמים.

    המעבר לחלב סויה אירוני, אבל לא בגלל הנחת הבסיס שלך שחלב אם הוא התשובה המתבקשת, אלא בגלל תנובה וההסטוריה המשברית שלה בנושא, והעובדה שדווקא היא החלופה. רוצה לומר ש…"אי אפשר לסמוך על אף אחד?".
    זו התחושה שבה אני חיה.

    לעניין גיוס תעמולת ההנקה במקרה משבר רמדיה: על אף גישתי החיובית להנקה, אני חושבת שככל שיתגבר "הטרור" הזה, כך יגבר נזקו. העומס הרגשי והלחץ שמופעל על יולדות הוא תוקפני מידי לדעתי. כדאי להסביר יתרונות של הנקה ולהציע לכל יולדת לפחות לנסות, אבל מקומם לכרוך את זה בצורה כך מניפולטיבית בבריאות התינוק.
    מכירה יותר מידי תינוקות שגדלו על רמדיה הבריאים יותר מאלו שניזונו מחלב אם בלבד. מה זה אומר?
    המחקרים בנושא טרם הצליחו לייצר מוחלטות מדעית, למעט בנושא של תרומה למערכת החיסונית שנדמה לי שזה די מבוסס. ובעיקר, אני מסכימה עם מי שכתבה לאחרונה, נדמה לי יעל משאלי, שזה מעורר חשד כי מסע התעמולה הזה מחביא שוביניזם ישן בכיס המעיל שלו. כל מטיפי ההנקה לא הצליחו לכרוך אורח חיים תחרותי עם הנקה מלאה. שאיבה היא פתרון רק עבור אלו שמסוגלות לכך. בעיני היא פתרון רע לאמא שחוזרת לעבודה. העובדה שלא ביססנו מערכת תמיכה לאמהות נעדרות רשת עזרה כזו, מהותית כאן, משום שעם כל העומס על האם, לעתים ההנקה מוקרבת בשל היעדר של מערכת כזו.
    וזו מערכת שלא יכולה להתקיים בחיים שלנו. באופן אישי אחרי שעוד יועצת הנקה ביקשה ממני לשעבד את חיי לעניין ההנקה בצורה מגוחכת, החלטתי להפסיק להניק. לא אשכח את זו שאמרה לי "תיכנסי למיטה ל24 שעות ורק תניקי. בטוח יספיק לו החלב".

  3. איזה יופי של בלוג
    כמובן שהולכת להיות מנויה נלהבת
    על הבלוג

    לא יאומן הסיפור הזה של רמדיה
    תינוקות מתים מתזונה לא נכונה, שביתות וחולים שלא מטופלים בגללם וכמובן… טרור טרור טרור בכל מקום, מדינת עולם שלישי ממש

    מפחיד

    🙁

  4. סתם שיתפתי במחשבותי, לא התכוונתי שזה יצא מתקפת טרור ועומס רגשי… אז סליחה.

    רק בכל זאת הערה קטנה לגבי הטרייד-אוף שציינת בין הנקה לעבודה: לקחת יום-מחלה בשביל לעבור קפיצת גדילה ("תיכנסי למיטה ל24 שעות ורק תניקי") יכול לחסוך הרבה ימי מחלה מאוחר יותר (בדיוק בגלל התרומה של ההנקה למערכת החיסונית). אני מבינה שלך באופן אישי זה לא התאים ומזל שיש תחליפים שיכולת להשתמש בהם. אבל נראה לי מטעה להציג את זה כאילו הנקה היא מה שפוגע בעבודה. אני מכירה אי-אלו אמהות שלא הניקו ובכל זאת נאלצו לעשות ויתורים ב"אורח החיים התחרותי" — פשוט בגלל הצורך *לטפל בילדים*.

    אני מסכימה עם מה שכתבת שהמפתח הוא במערכת התמיכה. הלוואי שנדע ליצור מערכת כזאת.

  5. יצאתי כנגד התעמולה התקיפה מידי בעניין ההנקה, בוודאי בעיתוי כזה זו תעמולה קצת צינית לטעמי. הרמדיה הצמחית הייתה מזיקה משום שמישהו שם התרשל ועשה מעשה זוועתי באי הכנסת הויטמין החיוני לחיוו של התינוק, ולכרוך את זה באשמת ההורים כי נתנו תחליף זה לא הוגן.
    לגופו של עניין, אני בעד הנקה. מאוד רציתי להצליח בה וזה פשוט לא הלך. יש אומרים שאמהות מוותרות על הנקה מנוחיות אישית. אני חושבת שעשיתי הכל, והילד נשאר רעב גם אחרי הנקה ממושכת ותדירה. לי היה חשוב יותר לשמור על שפיותי (הייתי עייפה, עצבנית ומתוסכלת) ולתת לו תחושת שובע.

  6. אם היא "מכירה יותר מדי תינוקות", שתזהר. בטח היא לא מכירה אף תינוק באמת, כולל את של עצמה. ומה זה להכיר תינוק אם לא להניק אותו? ועל הזין, כלומר על הציצי! כל המערכות כולן

  7. למרות שאני אוהבת נורא להניק.
    מה שלא לגמרי ברור לי הוא איך נפגעו תינוקות בני עשרה חודשים, שהיו אמורים להיות מוזנים בשלב כזה גם בירקות ובפירות שיש בהם תיאמין באופן טבעי.
    מה זה, עצלות של הורים? חוסר מחשבה? חינוך לקוי?
    מילא יונק שלא מקבל תזונה מוצקה כלשהי (גם זה לא ברור לי, אבל נניח), אבל פורמולה בלבד בגיל עשרה חודשים???? בלי *שום* תוספות?
    משונה.

  8. בסך הכל נפגעו רק כמה עשרות תינוקות, בעוד שהיו אלפים שקיבלו את הפורמולה הזאת. איך זה? הם סתם היו פגיעים יותר, או שהיו עוד תנאים סביבתיים שקשורים לזה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *