קטגוריה: מערכת שעות

אפודת מגן

 הַשִּׁירָה תִּבְלֹם אֶת הַלַּהַב הַמִּילִים יִהְיוּ שֶׁכַּפְצִים דִּמּוּיִים יַעַטְפוּ מַאֲכֶלֶת בִּשְׂמִיכַת נוֹצוֹת הֶחָרוּז הַנְּקֵבִי יִנְקֹב מְחִיר שֶׁאֵין לַעֲמֹד בּוֹ

מיקי חיימוביץ' מגלה את הסוד הגדול

יש רגעים בין שבע לשמונה בערב, בערבים שאני לבד במערכה, בהם נשאבים ממני כל הכוחות כולם, ואני בטוחה שאין לי עוד מיליגרם אנרגיה להמשיך מכאן ואילך. שבע שנים באמהות, שנתיים וחצי עם שניים, וחמש שנים מסקרת כאן את הדקות המפרכות, המטלטלות והפצועות של ההורות שלי, ועדיין, יש רגעים שאני לא מסרבת להאמין כמה זה תובעני, ומסתבר […]

שיווי משקל

זֶה כַּמָּה יָמִים שֶׁהַבֹּקֶר סְחַרְחַר הַתּוֹדָעָה מִתְעוֹרֶרֶת לִמְצִיאוּת מְעֻרְבֶּלֶת וּבַיְּקִיצָה מִסְתַּחְרֵר הָעוֹלָם סְבִיבִי וְדַרְכִּי בַּקָּרוּסֶלָה שֶׁל אימָּהּ. מָתַי בִּכְלָל הָיָה לִי שִׁוּוּי מִשְׁקָל? אַבְחָנָה: הַחוּשִׁים מְסָרְבִים לִקְלֹט אֶת הָעוֹלָם שֶׁאַתָּה חָסֵר בּוֹ        

המיתולוגים והמיתולוגיות שלי

פעם בכמה שנים אני חווה את היגון הזה: כשמתאדה ונגוזה לי חברות נפש, מערכת יחסים עם אישה או גבר שהייתה בה אינטימיות רגשית, ואז אני שרויה במצב של אבל במשך זמן מה, לפעמים ארוך. ברזומה היחסים שלי יש כמה חברויות נשגבות עם אנשים שחשבתי שאני חולקת איתם מארג נפשי דומה, טקסטורות רגשיות זהות, ולרגעים מלאי […]

לא מתחתנת, תחיו עם זה

יום המשפחה כאן, פעם זה היה יום האם אבל בשם פוליטיקלי קורקט מזויף שינו את זה. הגננת של הקטנה ביקשה תמונה מהחתונה של ההורים. קיוויתי שתשכח מזה, אבל היא שלחה SMS, ואז נאלצתי לענות "יש הורים שלא התחתנו". היא התקשרה, נרעשת, "זה בסדר, כל תמונה שלכם, הסברנו לילדים שיש כל מיני משפחות שונות". אולי כשביתי כבר […]

מכתב גלוי לדנה ספקטור

חברה יקרה, סלחי לי שאני כותבת לך בפומבי, לא עשיתי זאת מעולם, מקודם, ואם היה לי מה להגיד על הטור שלך, אמרתי זאת לאוזנייך. אבל הטור הנוכחי ענה לנהמות ליבי, והדיאלוג הזה שאין לו בעצם קצה וסוף, צריך לדעתי ביטוי פומבי, משום שהוא מדבר על בעיה אוניברסאלית. אם תרצי, יגון הזוגיות אחרי הילדים. ראשית, אני חולקת […]

אשה, פמיניסטית, דעות מרכז, לא מצביעה ליבני

הנה הסיבות:   כאן וגם בבלוג של יובל דרור, ממנו הושאלה התמונה.   וגם בגללה, שאין טעם להביא שום קישורים למעשיה, או לאי מעשיה.   וגם חיים רמון, צחי הנגבי, ועוד מנפולת הנבחרת הלאומית. לא חנה, זה לא מספיק שהיא אשה. אם היא הייתה שלי יחימוביץ', זה היה כבר משהו אחר.

שקרים של הורים

עד לפני שנה וקצת היה לי טור בynet שנקרא בשם הזה, שקרים של הורים. כתבתי בו על כל מיני נושאים בקטגוריה הזו, וזכיתי לקיתונות של עלבונות ורפש מטוקבקיסטים, כמובן. אבל ככל שהילדים גדלים אני מגלה שהשקרים רק משתכללים, הופכים כבדים ועצובים יותר. תקופת המלחמה והבחירות מזמינה הרבה מאלו, וכל שקר רק חורט אצלי בבשר את […]

עירומה

את האריג אני יכולה למשש עד היום, למרות שעברו שלושים שנה. מרבד פרחים קטנים בכחול וירוק על משי פראי, שכרכתי סביב גופי בחגורה גדולה של כמיהה. שוב היא מתחפשת לאמא שלה הילדים אמרו ותלשו לי זרדים וקש מהראש. כל ערב הייתה חוזרת מכוסה תבוּסה מהעיר הקרה. בתיק עור מדומה, חצתה מיליוני קילומטר של נואשות לחדר […]