זו המסיבה שלי, ואני אבכה אם ארצה בכך
הכניסה חופשית.
עדנה אברמסון כותבת על "אצלכם זה בוכה?"
ביקורת נפלאה על קובץ הסיפורים הדיגיטלי "אצלכם זה בוכה?" שערכתי וסיפור שלי נכלל בו, בהוצאת בוקסילה: "בעצם מעשה קובץ הסיפורים מנכיחה כהן את השיח שגבולותיו "נשיים" בתוך מסגרת תרבותית המעניקה לו סוג של חיי נצח – לא עוד דיונים ארוכים בקבוצות סגורות בפורומים ובפייסבוק, אלא יצירה ספרותית מעניינת הפתוחה לכולם ומנגישה את עצמה גם למי […]
ספר השירה שלי "ערמה מלוכלכת בכל חדר" יצא לאור
ספר הביכורים שלי בחוץ, יצא היום מבית הדפוס והגיע אלי. בחנויות הוא יהיה בעוד כשבועיים. עוד קודם יימכר גם בחנות הרשת אינדיבוק. אמנם מזמן לא כתבתי כאן, אבל כאן התחלתי מחדש את כתיבת השירה שלי, לפני כשש שנים, וזה המקום לומר תודה למעודדים, מפרגנים ומגיבים בבלוג הזה, כשכמה מהשירים פורסמו כאן. עורכת הספר: טל ניצן. […]
ביקורת על הרומן האירוטי "שעה חופשית" בהוצאת זיקית
ביקורת שלי בסלונה על הרומן של ארקולה ליסרדי, בתרגום סוניה ברשילון.
עונת הסיכומים
וידאו ותמונות מאירוע "הרחובות ממריאים לאט, עדיין", שהתקיים ב25.9. בבית היוצר, ועוד קישור לשיר שלי, קולות, שפורסם השבוע באתר המצוין "ליריקה". ערב פואטי יפהפה, גדוש רגעים נחרטים בזיכרון, שירים מצוינים וצילומים שנצרבו בתודעה. תל אביב, היישות הזו שאני מנהלת איתה יחסים מורכבים מאז ילדותי, הייתה גאה, לדעתי. וידאו שלי שצולם על ידי המשוררת גל קוסטוריצה, […]
תל אביב היא שירה פועמת
שירים יפים מאוד נכתבו על העיר הזו בתולדות השירה העברית. יחסם של משוררים גדולים אליה, מנתן אלתרמן, דרך יאיר הורביץ, מאיר ויזלטיר, דוד אבידן ועד חזי לסקלי, רוני סומק ודליה רביקוביץ' צרוב בזיכרון התרבותי שלנו כמשקף את שכבותיה הפרוזאיות ופואטיות גם יחד. "שקיעה וורודה בין הגגות", צייר אלתרמן, "עיר בלי קונספציה, טיח נופל, תריס מתייפח, […]
הרחובות ממריאים לאט, עדיין
מהי אירוניה? שהכי הרבה קוראים שמגיעים מחיפושים בגוגל מחפשים אצלי "גיבוס שברים". אז הייתה התקופה ההיא שבה שברתי את כף רגלי, ותיעדתי פה יומן החלמה, אבל בכל הקשור למטפורות, אתם מחפשים במקום הלא נכון. אני שואלת את עצמי, מה הטעם להחזיק עדיין בלוג, אם רוב ההתרחשויות בחיי כרגע הן סוד, כמה סודות, ויש פער עצום […]
מֶלַח
אֲגַם הַמֶּלַח הַבּוֹהֵק הִקִּיף אֶת פְּצָעֵינוּ וְהֶהָרִים הָאֲדֻמִּים הִזְקִיפוּ קְצוֹתֵיהֶם קוֹרְאִים לָנוּ לִשְׁאֹג אֶת נְהַר הַצַּעַר בַּנַּחְשׁוֹל אֶל הַוָּאדִי הֶחָרֵב הַזּוֹכֵר שִׁטְפוֹנוֹת יָנוּאָר. אֲבָל אֲנַחְנוּ הֶחְרַשְׁנוּ הִכְחַדְנוּ נְמֵרִים בְּמִדְבַּר תַּחְתִּיּוֹת הַמֶּלַח הוֹסִיף לְהִתְגַּבֵּשׁ בַּעֲרֵמוֹת צְרוּבוֹת בְּעֵרַת אוֹגוּסְט הָיִינוּ כָּל כָּךְ צְמֵאִים.
התעוררת
התעוררת בסירה בחתך הלילה חותרת בתנודות המים בכסיפתם הדוממת אל משוט בוצע בהם בעדיני ע ד י נ ו ת. השכבות נכנעות לו חשכה מזדככת פנימה החוצה ובמרחק ערפל לופת את עוגני המחר ציפורי חרטה פוערות מקורן האילם המצולות נועלות לסתות אמהיות על קצה המשוט.
איך הרגתי אותך, קטע מסיפור בכתובים
מבריא לחשוב שאתה לא קיים בעולם יותר. פברקתי את מותך באופן מושלם, עם עזרה הרמטית מהרשת החברתית, וקצת מחברות טובות. אין תריס אחד שתוכל פתאום לצוץ ממנו. הלוואי שתמות. עבודה של האמן הסורי Nawar Haedar