לשנוא את הכתיבה
בימים האלו אני שונאת את הכתיבה והיא שונאת אותי בחזרה. גבר שפעם אהבתי, אמר לי השבוע שלגנוז טקסט מהסיבות האלו, של ביקורת עצמית נוקשה, זה מעשה לא שגרתי, ראוי להערכה על אי שכיחותו. בחלל שבין הדברים, היה דבר מה שבגיל שבע עשרה רציתי מאוד, ועוד לא ידעתי איך להשיג. אז אני הולכת יום יום עם טקסט נעלב שגנוז […]
זכרה לברכה
את מתבוננת בתמונה הזו, ילדה בת שלוש בשמלה צבעונית, מבטה מורכן, יכולת לקנות ממש כזו לבת שלך, הן בטח אותה מידה. מידה 4, סנדלים במידה 25, מה יעשו בסנדליה הקטנים עכשיו. התמונה מקפיאה רגע בחייה הקצרים, אולי הייתה מאושרת בו, הסוכריה על מקל שבפיה ודאי העניקה לה מתיקות, והיכן הם כל הרגעים האחרים, אלפים, מאות אלפים, […]
מורה דרך לשירי אהבה
השירה שוטפת אותנו בכל ערוץ שבו משדרים עכשיו. שירה חדשה, שמשחקת עם הלשון, עם הזהות, עם הצורה והשפה. שירה יפה, שירה מתאמצת, שירה מכוערת להכעיס, פוליטית ולא תקינה. אני נסערת ממנה, רוצה להתפלש בה. אבל מה עם השירה הקלאסית, החקוקה במגדלי השן של התרבות? האם אפשר לכתוב שירה טובה בלי להכיר את הטקסטים של שייקספיר, […]
הודעה למשפחות של נהגים/ות חדשים/ת
עמותת אור ירוק, שעושה עבודה חשובה איפה שהשלטונות מגלים את אוזלת ידם, זקוקה למשפחות של נהגים חדשים ונהגות חדשות, לפני טסט או שקיבלו את הרשיון ממש לאחרונה, עד גיל 24 לצורך מחקר. המחקר לא ארוך, והעמותה משלמת למשפחות המשתתפות סכום של 1000 שח. כדי לאתר מועמדים מתאימים עליכם למלא שאלון ברשת. ואפשר גם למלא בפייסבוק. […]
לא זה לא, זה לא פוסט על אמהות
#1 "אני לא מבינה למה את כותבת רק על אמהות", כתבה לי ידידת אינטרנט במייל באתר אחר, "אותי זה לא מעניין, אולי תכתבי כמו פעם ברשימות?". אפילו שבריר כעס לא הרעיד את הצדקנות שלי, כי היא צודקת. האתר החדש מכתיב לי עיסוק קדחתני באמהות שלי ושל אחרות, אבל העיסוק הזה, שבעצם נמשך פה שש שנים, […]
לאף אחד אין טיפת כבוד לזמן שלי?
פוסטים אחרונים באמהות אובדות איילת בועזסון, שכותבת גם פה ברשימות לעתים, מתארת לו"ז חמצמץ. מיכאל זילברמן, אב לשניים, גרוש, תובע את מקומו הברור בחייה של ביתו. טל אלכסנדרוביץ' שגב, מנכ"לית, בסדר יום בהול ודחוס. מודעות דרושים מתחילות להופיע באתר. יש לכם הצעת עבודה להורים ? פרסמו חינם.
חדשות מהפלנטה שלי
תקופה של שינויים. לא מזמן סיפרתי כאן איך הפכתי לעצמאית בעבודתי. לקח לי כמה חודשים להפנים שזה לא באמת מתאים לי כרגע. בלי להיות מצוצעצת ומצועפת, קלפים על השולחן, אני לא אשת עסקים כנראה, למכור אני לא יודעת, ובטח שלא בשוק כל כך תחרותי ורווי. אני אשת מקצוע ויודעת להביא את המקצועיות הזו לאפקטיביות מושלמת […]
כנרת, רענן, עידו
כנרת רוזנבלום, הפריסאית הרשמית, כותבת לאמהות אובדות דו"ח ביצוע על היממה הפריסאית הדחוסה שלה. כרגיל היא מעניינת ומרובת חשבונות נפש. רענן שקד כתב בשבעה ימים טור בן שלושה עמודים על התפרצות התינוק לחייהם. חבל שאין קישור, טונות של רגש חוצב הטור הזה, אינטימיות במנות זהירות, והומור משונן במיוחד. משובח. עידו הרטוגזון, השכן מרשימות, […]
גאה להציג: אמהות אובדות
אני גאה להציג את הפיתוח החדש של הבלוג הזה שנכתב כאן מאז 2003, "אמהות אובדות", אתר המביא את קולן של האמהות שמצאתי אותן שותפות לתמונת החיים שלי, ומשקפות את הג'ינגול הלא נגמר שלנו. רבות מהן כותבות גם ברשימות. גם אבות כמובן מוזמנים, וסיפורים שלהם כבר הופיעו באתר. עוד באתר: מנוע חיפוש משרות מותאם במיוחד למשרות המוגדרות מתאימות […]
אפילוג (נעדר)
לפנות ערב הביא לי הדוור מעטפה. הוא ביקש שאחתום בספרו, השם המלא שלי היה כתוב שם. זה המוכחש, המוחבא, מתעודת הזהות. הנחתי אותה על השולחן, התבוננתי בה. לא היה כתוב דבר מצד השולח. הילדה הסתקרנה ושאלה מה יש בה. עניתי שאמא לא יודעת. אולי יש שם פיל? אולי נחש? אולי שועל גדול? אבל היא […]