צנצנת מיונז מרוסקת על הרצפה
תינוקת אחת שצורחת וצורחת כאילו יש לה ריאות של דוב גריזלי, אחרי שרבצה על הפטמה במשך כל הבוקר עם כמה הפסקות קלות של כמה דקות, ושאבה, ושאבה, ושאבה, ושאבה, ושאבה.. מפעל ההזנה שלה שמתחננת לאכול, רק לאכול טוסט עם טונה, כמה דקות, בחייך, גם לי מגיע. בנשמה יש אלף סימני קריאה. דקה ועשר שניות הפרוסה […]
ההנקה מנתקת את ההקשר מהשדיים
אני עומדת בחדר האמבטיה, אחרי עוד הנקה מכאיבה ומורחת את השמאלי שלי במשחה דביקה בשם "רפאל", מעסה אותו, ומתפללת שהכאב יעבור. העיסוי מכני ואין בו שמץ מהחום האירוטי של מגע באיבר ארוגני כל כך, או שהיה לפחות כזה. זה כמו לטפל בחפץ, לווין שהתנתק מהגוף שלי מאז שנולדה התינוקת, ואיבד כל משמעות שהייתה לו בעבר. […]
כמה ילדים יש לך?
שאלו אותי השבוע . הייתי צריכה לחשוב רגע כדי לענות. שני ילדים. לא יאומן. ניצן נולדה לפני תשעה ימים, בבית החולים איכילוב, בניתוח קיסרי. זה תצלום מהדקות הראשונות לחייה.
מוקדש לג'קו אייזנברג
יונתן מילים: יונה וולך לחן: שמעון גלבץ אני רץ על הגשר והילדים אחרי יונתן יונתן הם קוראים קצת דם רק קצת דם לקינוח לקינוח הדבש אני מסכים רק לחור של נעץ אבל הילדים רוצים והם ילדים ואני יונתן הם כורתים את ראשי והם כורתים את ראשי בענף בענף גלדיולה ואוספים את ראשי בשני ענפי גלדיולה […]
"הדם שלי שחור כמו החיים שלי"
הוילון עם הקונוסים הכחולים התובעניים השמיע אוושה קלה ומצמררת. באמצע הלילה, לאורן הבהיר והאטום של ההלוגנים שהבליח פנימה מהפרוזדור, היא חלפה על פניי. צדודית של אישה גדולה בטן הריון ענקית, ועין חבולה, כמעט מנופצת, וגם צלקת לאורך לחי ימין. היא פנתה למיטה מספר שלוש בחדר, ולא אמרה דבר. "הייתי שוטפת ת'בית, והחלקתי, באתי להגן על […]
מקולקלת (בהמשך לרוני גלבפיש)
בהמשך לסדרה המעניינת שהתחילה לאחרונה רוני גלבפיש חברתי בבלוג, על דימוי הגוף שלנו, אמהות ובנות. מה, את לא אוהבת את הגוף שלך עכשיו? שאלה אותי "עוגיה" בפורום הקבוע, "את לא חושבת שעכשיו את הכי יפה בעולם? אני, כל הבעיות שהיו לי עם הגוף שלי, נפתרו בשניה כשעמדתי מול המראה עם בטן של חודש שמיני. פשוט […]
לא סובל ילדים?
1. האם בני ציפר פשוט לא סובל ילדים? לא שיש לי בעיה עם זה, לא כולם חייבים לאהוב. אני עצמי לפעמים שוטמת אותם. אבל, היום הוא פרסם מאמר על פתיחת שנת הלימודים, כרגיל, שנון וארסי עם הרבה אבחנות טובות, אבל מתקבלת אצלי התחושה שיותר מאשר הוא סולד מילדים הוא שונא את אלו שבאים ממעמד כלכלי בינוני […]
חוף תל ברוך
אוגוסט 2006. רגע לפני. לפני מה? עוד מעט, עוד מעט.
החופש עם ארנק, פלא שמשעמם כל כך?
למה כל כך קשה להיות עם ילד/ים זמן ממושך, נגיד יותר משעה וחצי? עזבו את הקיץ הקטלני עם החום הכבשני, הניחו רגע להדי המלחמה (אפילו שהם כנראה לא יניחו לכם בקרוב), זה לא רק כל אלו וזה שאני מתחילה את החודש התשיעי (כבד! תודה רבה באמת). החופש הגדול בגרסתו הנדיבה, שבועיים וחצי בין המצרים של […]
רק כשאת אמא, תשובה לבועז כהן
בפוסט של עמליה רוזנבלום "הסקס נפל מתחת למיטה עם כל המוצצים", כותב באחת התגובות בועז כהן את טרונייתו נגד אימהות תלונתיות, מקטרות, ממורמרות. אני מניחה שהוא חשב גם עלי ספציפית, כשהוא כתב את המילים האלו: "נשים מפונקות, שלא מוכנות לשלם את המחיר", זו הכותרת, והטקסט: "אני חושב שהנשים המודרניות מאוד מאוד מפונקות ומאוד לא מחוברות […]