תמורה לכסף
אישה אחת (לא אני). שחיה בשכונה ובה ציפוי גומי לכל גינת משחקים ובכל ערב מגיעים השליחים החרוצים עם ארגזים עמוסי תמורה לכסף חתרה ליציאה במוצאי השבת. זו הפגנה נגד אלימות כנגד נשים, היא הסבירה. חשוב לי להיות. האישה לבשה חצאית שחורה אבל אז הילדים רותכו לצווארה האבק הסתחרר בשערה והג'וקים יצאו בסערה מכל חור. או […]
חלומות מכוּנפים
שלוש בלילה. זנבות של חלום טרוף התדפקו עדיין על תודעתו, אבל גרונו הלך ונחרך מצמא מציאותי. הוא קם מהמיטה המזיעה, הסדין הסורר נטש את שולי המזרון והקיף את גופו הצנום, וצעד מכנית למטבח. הזנבות הלכו ונמסו בהכרתו כשהוא נעצר לפתע באמצע הסלון והודיע, ספק לעצמו, ספק למי שתבוא פעם: "זה הבית". בחוץ נבחו כלבים, מנועים […]
רעבה
הנה עוד קקי. להחליף, לנגב, לשטוף, לחטא, למרוח. היא רעבה. בקבוק, אבקה, לשטוף, לחטא. הוא רעב. סלט, חביתה, גבינה. בריא. הנה עוד קקי. בחיים לא תכתבי שום דבר מעל זה, גדול מזה. את אמא. קחי אחריות על הבחירות ועל הקקי. לשטוף, לחטא, לייבש, להאכיל, לנגב. קקי, אוכל. רעבה, כל כך רעבה.
בתוך הצינורות של גבריאל בלחסן. הטינופת של הנפש
גבריאל בלחסן הוא אחד האמנים התובעניים שיש במוזיקה הישראלית. הביוגרפיה הקשה שלו מכתיבה את ההתייחסות אליו, ועד שהגעתי להופעה שלו בירושלים, שלשום, ידעתי שהוא מניצולי אלג'יר, וניצול פרטי של מערכת בריאות הנפש. לפני כשנתיים ראיתי אותו מבצע את "בתוך הצינורות" בבארבי, ונכלאתי בכישוף השחור עמוק שלו. אבל לא צרכתי אותו מאז, מערכת ההגנות שלי לא […]
נוסע סמוי
שירה אומרת, את כמו רכבת דוהרת בלי בלמים שירה לא רואה טוב. כבר שנים שיש לה משקפיים שחוריםעם מסגרת מתכתית מתחלפת. כי האמת המופלאה, הנוראה והחותכת היא שיש נוסע סמוי בצוללת שלי והוא קורע את הבטן לאט. הוא ממיס את החבלים בפה המתוק שלו ומשחרר את כל הסירות והחופש הזה כריש לבן מאישיותי הקודמת יוצא […]
געש בעורקים
שבע בבוקר, בני הבית מתעוררים סופית. המבוגרים בעל כורחם כמובן, היו ארבע כאלו הלילה. אצל הילד הגדול יש געש של סופת טורנדו, "רוצה לצאת עכשיו, רוצה לעשות משהו מעניין, בוא נצא עם האופניים" וכך, כל עשר דקות או פחות שוב. ושוב. תיכף תצא המפלצת. אני מזהה את התזזית, את חוסר המנוחה שזורם בעורקים, כמו […]
יש לי המלצות חמות
רציתי לכתוב עוד פוסט על הורים וילדים, אבל עזבו, לא משנה. פשוט תקראו את גפי אמיר ודנה ספקטור השבוע. הנה כמה המלצות חמות, היישר ממדפי החמצן שלי בזמן האחרון. ספר: עד שאמצא אותך – ג'ון אירווינג. אירווינג הוא אחד הסופרים האהובים עלי מאז נערותי, אבל כבר הרבה זמן לא קראתי ממנו משהו שמתקרב לעוצמות של […]
שביל הבריחה (שרות להורים טרוטים)
סוף השבוע כידוע, הוא מרתון של צרכים של היקרים לנו מכל. מסע אינטנסיבי זה, אסור לשכוח, נגמר ביום ראשון, שם אתם מתאוששים במשרד, תהיה אשר תהיה עבודתכם בטוח תצליחו לשתות בה כוס קפה במשך עשר דקות תמימות, וכן הלאה. אך גם בסוף השבוע ישנן דרכים ערמומיות ויצירתיות לגנוב לעצמכם חמש דקות פלוס מינוס, בלי שאחד […]
סליחה, אתם יודעים מה זה חופר?
שתי נערות כבנות 15, שתיהן יפות בצורה מקנטרת, פוסעות על השביל בגינה הציבורית. הן הולכות מהר, השוליים של הגופיה הלבנה היקרה למראה מתנופפים, והיא אומרת :הוא מה-זה חופר שי הזה". "אחלה חופר", צחקה השניה. לא יכולתי לעבור על זה בשתיקה. סליחה, אני קוראת להן, אפשר לשאול משהו? הן עצרו מופתעות. "מה זה חופר? אני כל הזמן שומעת את המילה […]
מר מוות ביקר ליד
אתמול אחר הצהריים, הפכה עבורי ידיעה עיתונאית מזעזעת לשעה שלא אשכח לעולם. חיכיתי לתורי במכון קוסמטיקה, כשקראו לטלפון לאחת העובדות, אשה כבת חמישים. חדר ההמתנה היה מעין לובי מואר עם שמנים, תמרים ככיבוד לממתינות, ושלל דקורציות ניו אייג'יות. האישה ענתה לטלפון וכעבור כמה שניות היא התרסקה לרסיסים ממש לידי. מר מוות הגיע אליה. בעלה נהרג […]