ותסתכני בכך שאפשר יהיה לחבוט בך במקומות רגישים מאוד, אבל יהיה לך גם סיכוי לשכרון חושים. ריקי, מותר לך לבוז לי על היותי קרבן של הספרות הרוסית. את לא תהיי הראשונה. Reply
אל תמסור לה את מפתחות הצוללת לפני שהכרת אותה בתחתית. לפני שידעת כמה עמוק הוא הבור שאליו תשקיע/ וכמה תגרד לך את הקרקעית Reply
אבל לא לומדים מהנסיון נותנים את מפתחות הצוללת שוב ושוב עד שפעם אחת היא תפגע בחוזקה בתחתית, תיסדק ולא תוכל שוב לעלות ולצוף. Reply
אבל אני יודע כמה חשוב זה לחזק ולהחמיא הבמה הזו מתחילה להיות קטנה על השירים שלך אל תתעצלי את חייבת לאגדם לכדי ספר אם לא בשבילך אז בשביל שכמותי Reply
עמיחי, אני מתחילה לחשוב על זה, אני מקווה שלא אתאכזב. ואל תהסס לחזור על עצמך כי זה עושה לי ממש טוב. אבל ממש 🙂 Reply
אני האמת, חושבת כמו עמיחי, השירים שלך ראויים ליותר מכאן…לא שכאן הוא לא מקום נפלא ומצויין…אבל בכל זאת…:) Reply
ואצלי הוא היה מסתיים אחרת – אנחנו צריכות להתמסר עם זה יום אחד…
ותסתכני בכך שאפשר יהיה לחבוט בך במקומות רגישים מאוד, אבל יהיה לך גם סיכוי לשכרון חושים.
ריקי, מותר לך לבוז לי על היותי קרבן של הספרות הרוסית. את לא תהיי הראשונה.
אל תמסור לה את מפתחות הצוללת
לפני שהכרת אותה בתחתית.
לפני שידעת
כמה עמוק הוא
הבור שאליו תשקיע/
וכמה תגרד לך
את הקרקעית
נהייתי ברווז.
את התחתית הזו של הנפש. שיר חזק.
ריקי
עשיתי את זה
והייתי חייבת להרוג אותו אחר כך
יפה מאוד מירי
אבל לא לומדים מהנסיון
נותנים את מפתחות הצוללת שוב ושוב
עד שפעם אחת היא תפגע בחוזקה בתחתית, תיסדק ולא תוכל שוב לעלות ולצוף.
אבל אני יודע כמה חשוב זה לחזק ולהחמיא
הבמה הזו מתחילה להיות קטנה על השירים שלך
אל תתעצלי
את חייבת לאגדם לכדי ספר
אם לא בשבילך
אז בשביל שכמותי
עמיחי, אני מתחילה לחשוב על זה, אני מקווה שלא אתאכזב. ואל תהסס לחזור על עצמך כי זה עושה לי ממש טוב. אבל ממש 🙂
אני האמת, חושבת כמו עמיחי, השירים שלך ראויים ליותר מכאן…לא שכאן הוא לא מקום נפלא ומצויין…אבל בכל זאת…:)
נוגע בקרביים
גורם לצמרמורת קלה ומעורר מחשבות
את כותבת מקסים
יפית
יפית, את זו שאני מכירה?