לבסוף אני נמלטת מהחרדה הלופתת
את קירות הבית.
שלוש בצהריים.
מזללה אסיאתית באזור תעשיה לצווארון לבן,
ומול השולחן הפנוי היחידי,
הוא מחכה שם,
באקוואריום הריק;
סרטן.
דומם וכפות,
צבתות קשורות בחוט לבן,
השריון מתרכך לכבודי.
מחושיו רומזים לי
כי כניעתו איננה נצחית
וכי עוד יקום
על כלאו
ויפער את תאי.
אני מזמינה את החשבון