אפלה גמורה

שני זרים יוצאים לדהרה

התלמים נחרשים

הרקמות נמסות

הרכסים רועדים.

סיבים גמישים נשזרים

ומתפקעים

יוקדים

וקופאים.

שני זרים.

http://www.youtube.com/watch?v=rPGnFtx8Ifg

14 תגובות

  1. השיר הזה ענק

    התקליט החדש הזה הוא כנראה אלבום השנה שלי

    הקליפ הזה לא נראה לי רישמי, בטח מעריץ כלשהו הכין זאת ושילח ל-יו-טיוב, מחווה בצילומים

    אמנית משכמה ומעלה

    ואת, גב' כהן, משחילה כאן אפלוליות רבה בזמן האחרון

  2. השיר הזה נהדר, אבל ללא ספק לא יהיה אצלי אלבום השנה. זה לא שיש לי משהו נגד פי.ג'י. נהפוך הוא, אבל לאחרונה נתקלתי בדברים שיותר דיברו אלי.

    אבל, כהרגלי, סיכום שנה רק בסוף דצמבר.

    בכל מקרה, שרון, הקליפ הזה איכשהו משתלב עם האפלוליות של ריקי…

    אני בטוח שבשלב מסוים גם יבוא האור…

  3. מעניין שאת מתארת משהו מאוד דינאמי, סוג של רעידת אדמה שבסופה שקט, ו-PJ (מלכת העולם, אין כאן בכלל שאלה או ספק) הולכת ישר לסטאטיות והקיפאון. ויפה איך שהשירים משלימים אחד את השני.

  4. מביא את מושג הסופיות לנשמה. מעניין מתי אלו שני זרים, ומתי מגיעה המוכרות. ואם. עניין של קנה מידה אולי. רצף אינסופי, ולא ברור היכן ואם יש קצוות.

    כאן למעשה קבעת שאין מוּכּרוּת. זה קופא בסוף, ונשארים שני זרים.
    כרוניקה מוכרת וידועה מראש?

  5. כלומר, זה מצב דמיוני שיכול לקרות, אבל יכול לקרות בדיוק ההפך, ואז זה הדבר הכי טוב בעולם, אין הרגשה יותר טובה מזו. אבל הרצף הוא אינסופי כמו שאת כותבת, והתעתוע, המעברים בין מוכרות לזרות יכולים לבוא גם אחרי שבע שנות היכרות נניח.

  6. כשהתחלתי לחשוב על השיר, חשבתי עליו לא כעל
    poem
    אלא כעל שיר, הוא ממש התנגן לי בראש, שתי השורות הראשונות רקדו לי בראש עם מקצב, והתחננו שאלחין אותן.
    אני לא בטוחה שעמדתי ביעד, אבל מאוד רוצה בעתיד לכתוב למבצעים שאני אוהבת. יש זמרת אחת שהייתי מוכנה לתת שנה מחיי כדי שתשיר טקסט שלי, אבל היא כותבת נפלא בעצמה, ולא זקוקה לי. נראה אם תנחשו מי . אסף – אתה לא משתתף בחידון 🙂

  7. עוד שיר עוצמתי שמתחבר לקודמים. כל כך מכירה את הסיבים האלה שנשזרים ומתפקעים, יוקדים וקופאים… וזוכרת גם את האפלולית… איזה קליפ היה כאן? כשלוחצת מקבלת: "סרטון זה אינו קיים".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *