בכל יום אני מאבדת קצת את ילדי
הוא בבית אבל נעלם ממני
כשהשגרה המכוערת מטביעה אותי
כשאני מפסיקה לראות כי
החידלון תוקף ומעוור
דמותו שם והוא מתפוגג
ואז אני יודעת ששוב איבדתי אותו
שממשותו חומקת ממני
שהעייפות מרפה את אחיזתי בו
והוא בעולמו
הווירטואלי עבור הקיום שלי
תמונה שמפעימה את הלב לרגע
ואז מתאיינת לכלום עצום
ומבעית לב
":…שהעייפות מרפה את אחיזתי בו
והוא בעולמו
…""
איי, הורות..הורות. עסק מסובך וקשה
.